ראש דוד, אמור כ״ב

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

מפרשים:
1 ועד אחרן דיוסף הצדיק הוא בצדקו וכל אחיו צדיקים כיוצא בו ניכר הדבר והוברר דזיווג יעקב אע"ה כדין שקדשוהו שמים. ובזה אפשר לתת טוב טעם למשז"ל בר"ר פ' ע"ג אין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל והיינו דכתיב ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב שלחני וכו' כי כבר נולד שטנו של עשו כמשז"ל, וחוץ מכמה טעמים שארז"ל באגדה אמרתי אטעום מידי לפי דרכנו. ונקדים מאמרם ז"ל שהביא הרב דת ודין פ' ויצא ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי אמר עשו לפני הקב"ה אמאי אהבת את יעקב הרי נשא שתי אחיות, ואם תאמר אני גרמתי לו א"כ למה תסתירהו בצל סוכה. ופירש הרב הנז' במ"ש הרמב"ן דלפי שהיה יעקב בח"ל נשא שתי אחיות דלא שמרו האבות התורה אלא בארץ, והקשה הרא"ם פ' תולדות כ"ו ה' דלמה לעתיד בסעודת הצדיקים אינו מברך יעקב ואמר איני מברך לפי שנשאתי שתי אחיות הרי בהתר נשאן ולא חטא בהן, ואותה סעודה היא סעודת לויתן ואז"ל פ' הספינה ב"ב ע"ה. עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן ובריש סוכה ב': אמרו דסוכות ימות המשיח יהיו לצל ועונג וז"ש דהרי נשא שתי אחיות יעקב, ואם תאמר אני גרמתי שבשבילי ברח לח"ל ובשבילי בא לזה דבח"ל נשאם למה תסתיר פניו ממנו והיה לבשת בצל סוכה לעתיד לבא שלא יברך משום שנשא שתי אחיות, זה תורף דברי הרב הנזכר.